Become a Posek, 6

Halacha

Become a Posek, 6

Latest

Community Engagement Coordinator at IKAR

IKAR in Los Angeles, CA, is seeking to fill the role of: ‘Community Engagement

WestchesterJewish is seeking to hire a Social Media Manager

WestchesterJewish in New Rochelle, NY, is seeking to fill the role of: ‘Social Media

פּרשת כי תבוא CUANDO VENGAS (Ki Tavo)

Deut. 26, vs 1: אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה o “…que Jehová tu

Let them be, 3

This is the third part of the list of Halakhic rulings which rely on or approve of the common practice, despite the opposition of other poskim, and which is based on the rule:

הנח להן לישראל אם אין נביאים הן – בני נביאים הן

Let the Israelites be, the Divine Spirit is on them, they may not be prophets, but they are the children of prophets.

1. The acts of the community are inspired by the Divine spirit; 2. Dipping in a Mikveh during the nine days; 3. Reciting Kiddush in the synagogue Friday night, contrary to the opinion of R. Yosef Karo; 4. Taking an oath in a secular court; 5. Distributing the seven Berakhot of the wedding among several people, despite the concern of distraction (my wedding was officiated by Hakham Mordekhai Eliyahu זצ”ל, and he recited all seven).

6. Letting someone other than the Hazzan read Birkat Kohanim word by word to the Kohanim; 7. Smoking on Yom Tov despite the concern of erasing the printed text on the cigarette (this is according to those who allow smoking in general. Now that we know the damage caused by smoking, it is always forbidden, no exceptions); 8. A woman can dip in the Mikveh on the eighth day during the day; 9. The cantor can recite the blessing said upon entering the cemetery, though he is not a mourner; 10. Using melodies of secular love songs for prayers.

11. Covering pots on the blech with blankets; 12. Reading the Torah with the aid of glasses; 13. Not fasting on the Eve of Pesah; 14. Putting mint leaves in boiling water on Shabbat; 15. Making Sukkah from sheets or fabric; 16. The use, by Ashkenazi Jews, of glass dishes for both meat and dairy; 17. Erecting Eruv in NYC (The author says that in Boro Park there was resistance for fear people will go to movie theaters if there was an eruv, and he argues that this never happened in other cities, meaning that people should be given more credit by the rabbis.

מקורות: 1. צמח יהודה, ה, יט: ורוח הקודש מרפרפת על הכלל; 2. ציץ אליעזר יא, נז; 3. יביע אומר א, או”ח, טו; 4. שם א, יו”ד, יז; 5. שם ד, אה”ע, ז, וכן משנה הלכות, יד, עט; 6. יבי”א ה, או”ח, כב; 7. שם ה, או”ח, לט; 8. שם ה, יו”ד, יט; 9. שם ל, ג; 10. שם ו, או”ח ז; 11. שם לג; 12 שם ז, או”ח, יח; 13. שם ט, או”ח, צ; 14. יחווה דעת, ו,כב; 15. משנה הלכות, טו, קכו; 16. שם ט, קסח; 17. שם טו, קכו: אין רשות הרבים לא בניו יורק ולא בברוקלין ומצוה לערב… בירושלים ובתל אביב וכל שאר עיירות לא חששו שילכו בשבת קודש לטיאטער, ורק בבורו פארק חששו

Resources

Mourner's Kaddish

Mourner’s Kaddish (Kaddish Yatom), traditionally said by mourners––that is, those who have lost a parent during the previous eleven months or a child, sibling, or spuce during the last thirty days––and by those observing the anniversary of the death of those close relatives. (In many contemporary communities, the full congregation says it in support of the mourners, and in memory of the six million Jews who perished during the Holocaust, assuming that at least one died on any given day.) The mourners Kaddish omits lines 7 and 8 of the Full Kaddish that asks God to answer our prayers, because presumably, God did not grant the mourner’s prayers that the relative recover and live).

אבל: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא

[קהל: אמן] בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] קהל ואבל: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא אבל: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. [קהל: בריך הוא:] לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא בעשי”ת: לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] עושה שָׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]

Taking out the Torah

וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

Torah Blessings

Before reading the Torah:

הַשֵּׁם עִמָּכֶם.
יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם.

.בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ
.בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד
.בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
אמן.

After reading the Torah:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
אמן.

Haftara Blessings

Beracha recited before the reading of the Haftara:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק:

Berachot recited after the reading of the Haftara:

גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. צוּר כָּל הָעוֹלָמִים. צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת. הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק: נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו:

 
רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

 
שַׂמְּחֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ. עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מָגֵן דָּוִד:

On Fast-days the berachot end here. On Shabbat conclude with this beracha:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
 

On Yom Tov conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה), וְעַל יוֹם:

לפסח: חַג הַמַּצּוֹת:

לשבועות: חַג הַשָׁבוּעוֹת:

לסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת:

לשמ”ע ולש”ת: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֶחָג:

הַזֶּה: שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְמַנִים:

On Rosh HaShana conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

On Yom Kippur conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה, וְלִמְחוֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָם לָעַד, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מֶלךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים:
 

Prayer for the Sick (Mi Sheberach)

Mi Sheberach, the Jewish prayer for healing, is one of the most meaningful prayers in Judaism. It is a public prayer or blessing for an individual or group, most often recited in synagogue when the Torah is being read.

He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, Moses and Aaron, David and Solomon, may he heal ___ who is ill. May the Holy One, blessed be he, have mercy and speedily restore him to perfect health, both spiritual and physical; and let us say, Amen.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵֽינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, משֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה ___. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף; וְנֹאמַר אָמֵן.

Tefilat HaDerech (traveler's prayer)

Tefilat HaDerech (Hebrew: תפילת הדרך), also known as the Traveler’s Prayer or Wayfarer’s Prayer in English, is a prayer for safe travel recited by Jews when traveling by air, sea, or long car trips. It is recited at the start of every journey, preferably standing, but this is not required. It is frequently inscribed on hamsas, which may also include the Shema or Birkat HaBayit prayer.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם) וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה לפי נוסח ספרד יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ: יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם ר”ת רפאל אוריאל מיכאל: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.

יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

Birkat HaGomel (giving thanks)

In the “Blessing of Thanksgiving” (Birkat HaGomel), persons in four different categories should express gratitude to God for His compassion toward them:
One who has done one of the following: a) traveled across the ocean (by an international flight, etc.); b) traversed the desert; c) recovered from a very serious illness; d) been released from prison.
All other potentially fatal circumstances that one escapes, such as a wall crumbling on him, an ox goring him, thieves, auto accidents, etc., fall under the category of desert.

The reader recites:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.

The congregations responds:

מִי שֶׁגְמַלְךָ כֹּל טוֹב הוּא יִגְמַלְךָ כֹּל טוֹב סֶלָה.

Cantillation

Name	Symbol	Sephardi
Sof passuk	ב׃‎	סוֹף פָּסֽוּק‎ Sof pasuk
Etnachta	ב֑‎	אַתְנָ֑ח‎ Atnaḥ
Segol	ב֒‎	סְגוֹלְתָּא֒‎ Segolta
Shalshelet	ב֓‎	שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎ Šalšeleþ
Zakef katan	ב֔‎	זָקֵף קָט֔וֹן‎ Záqéf Qáţown
Zakef gadol	ב֕‎	זָקֵף גָּד֕וֹל‎ Záqéf Ggádowl
Tifcha	ב֖‎	טַרְחָ֖א‎ Tarḥa
Rivia	ב֗‎	רְבִ֗יע‎ Revia
Zarka	ב֮‎	זַרְקָא֮‎ Zarqa
Pashta	ב֙‎	קַדְמָא֙‎ Qadma
Shene pashtin	ב֨‎ב֙‎	תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎ Tere qadmin
Yetiv	ב֚‎	יְ֚תִיב‎ Yetiv
Tevir	ב֛‎	תְּבִ֛יר‎ Tviyr
Pazer	ב֡‎	פָּזֶר גָּד֡וֹל‎ Pazer gadol
Qarne farah	ב֟‎	קַרְנֵי פָרָ֟ה‎ Qarne farah
Telisha gedola	ב֠‎	תִּ֠רְצָה‎ Tirtzah
Geresh	ב֜‎	גְּרִ֜ישׁ‎ Gerish
Gershayim	ב֞‎	שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎ Shene gerishin
Munach	ב׀‎	פָּסֵ֣ק׀‎ Paseq
Mercha	ב֥‎	מַאֲרִ֥יךְ‎ Maarich
Munach	ב֣‎	שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎ Shofar holech
Mahpach	ב֤‎	‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎ (Shofar) mehuppach
Darga	ב֧‎	דַּרְגָּ֧א‎ Ddarggá
Kadma	ב֨‎	אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎ Azla or Qadma[18]
Telisha ketana	ב֩‎	תַּלְשָׁא֩‎ Talsha
Mercha kefula	ב֦‎	תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎ Tere ta’ame
Yerach ben yomo	ב֪‎	יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎ Yeraḥ ben yomo

Cantillation notes

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק ׀ רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

Sephardic U Calendar

Become a Posek, 6

Latest

Resources

Before reading the Torah:

After reading the Torah:

Beracha recited before the reading of the Haftara:

Berachot recited after the reading of the Haftara:

On Fast-days the berachot end here.

On Shabbat conclude with this beracha:

On Yom Tov conclude with this berachah:

On Rosh HaShana conclude with this berachah:

On Yom Kippur conclude with this berachah:

The reader recites:

The congregations responds:

Subscribe To Our Weekly Newsletter

Hello!

Subscribe To Our Weekly Newsletter