Kosher Meat, 4

https://sephardicu.com/wp-content/uploads/2021/09/KoshermeatphotocreditFuegoByMana-scaled.jpg
[Source photo:https://sephardicu.com/wp-content/uploads/2021/09/KoshermeatphotocreditFuegoByMana-scaled.jpg]

Latest

Lighting the Past: Moroccan Hanukkah Traditions Source link
Congregation Beth Shalom in Shawnee Mission, KS, is seeking to fill the role of:

Can I Eat non-Glatt Meat?

The subsequent questions of the above mentioned one are: can I eat non-Glatt or non-Beth Yosef even though I am Sephardic? Can I eat it even though my minhag, as an Ashkenazi, was to eat only Glatt? Am I allowed to deviate from my minhag for special occasions, such as when traveling or when invited?

The answer to all these questions is positive, but as mentioned previously, it would be very difficult to find non-Glatt meat in the United States, unless you decide to open and run your own business, since the major Kashrut organizations will only certify meat as Glatt.

To understand why it would be fine to switch permanently or temporarily between the different levels of Kashrut certification, we will have to do two things:

First, acknowledge that meat labeled as Kosher only, without the additional label of Glatt, Beth Yosef, Lubavitch etc., is 100% Kosher, and not as a BeDiavad (post facto).

Second, study the history of Kashrut and specifically the Rise and Fall of Lung Checking. As we shall see, the practice of checking the lung for blemishes, punctures, or adhesions, took root after the time of the Talmud.

1. Kosher is Kosher:

The greatest proponent of Beth Yosef meat in recent history, Rabbi Ovadia Yosef, writes in numerous places that when there is a need one can eat the “regular” Kosher meat. Among the reason for that allowance are joy of Shabbat, traveling, and not offending your host. He writes in his famous Responsa, Yabia Omer[1]:

בשו”ת דבר שמואל אבוהב… ספרדים שהולכים לערי אשכנז… בסתם בשר כשר הנאכל באותן מקומות נראה פשוט שאין להחמיר מספק פן נמצאת ריעותא באותה בהמה, כיון שעיקר בדיקת הריאה מדרבנן… בשו”ת חת”ס… מנהג השוחטים בכל התפוצות לקלוף הסירכה ולבדוק ע”י פושרים… וראיתי בתשובת הגאון מהר”ר סענדר שור להקל בזה, ואז נחה דעתי, כי דבריו דברי אלקים חיים… בשו”ת דבר משה שנשאל בדבר הבחורים הבאים לשם מעיר קורפו ללמוד תורה… אם רשאים להקל אף על פי שדעתם לחזור לעירם, והשיב… יש להקל, שיש לומר שלא נהגו מעיקרא איסור אלא במקומם, תדע שהרי עינינו הרואות שהסוחרים הבאים מהתם להכא אוכלים בשר כאות נפשם ואין פוצה פה ומצפצף וכו’… ונראה שכל זה [שיש מחמירים] מיירי באופן שידוע שהיתה איזו ריעותא בבהמה, מה שאין כן בסתם אין להחמיר… הגאון שואל ומשיב נשאל מאת רב אחד שנהג זה כמה שנים שלא לאכול מבשר בהמה שיש בה סירכא, וכעת התחיל לנסוע אל רבו החסיד, וצריך לאכול אצל בעה”ב, וקשה לו לשאול אם אוכלים מבשר סירכא, ושאל אם יש לו התרה, והשיב, שמכיון שבשבת ויו”ט מיהא יש מצוה לאכול בשר, יש לפתוח לו בחרטה, שכיון שאין לו מקום אחר לאכול אדעתא דמצוה לא קיבל… וגם הלום ראיתי בשו”ת מילי דעזרא שכתב, כשהלכתי לעי”ת בירות, שמעתי שנהגו להקל לאכול בשר ע”י מיעוך ומשמוש, חששתי לעצמי ולא אכלתי שם מבשר בהמה… ושוב ראיתי שיש סמך להתיר… מסקנא דדינא שיש להתיר למי שנזהר לאכול בשר חלק בלבד, לסעוד על שלחנו של מי שאינו נזהר בזה ואוכל בשר כשר מן הבא בידו, ובפרט במקום סעודת מצוה

I hope to translate and annotate this responsum in full, but in the meantime, here is the essence of Rabbi Ovadia Yosef’s discussion:

He quotes many leading Rabbis who rules that when there is a need one is allowed to eat occasionally or even change his practice, among those quoted are 17th-19th C scholars R. Shemuel Abohav, Hatam Sofer, R. Sender Schorr, Devar Moshe, and Milei De’Ezra. They discuss differences within Ashkenazi, Balkan, and Middle Eastern communities (Beirut and Damascus). One of the cases is of a rabbi who used to travel, as a pilgrim, to visit his Rebbe, the leader of a Hassidic court. Along the way, he had to spend Shabbat at the house of a man who ate “regular meat” and felt uncomfortable asking him about the Kashrut of the meat. It was ruled that even though he accepted upon himself the practice of eating only Glatt, he should forego his practice because it clashes with the joy of Shabbat.

Rabbi Ovadia Yosef’s conclusion is:

A person who usually only eats Glatt meat can dine with a person who eats “regular” Kosher meat, especially if it a meal of Mitzvah (Shabbat, wedding, etc.)

It is clearly understood that if there would have been a substantial concern regarding the Kashrut of non-Glatt meat, the poskim would not have used discomfort as an excuse. Just to illustrate the point, no one would say “do you feel that your host will be offended if you decide to pass that honey glazed ham?”. The conclusion of Rabbi Yosef shows that eating Glatt is an additional stringency which should not come on account of comfort, personal relationship, and respect for others (note that he does not use the term Beth Yosef, since, as I previously explained, the Ashkenazi label “Glatt” was sufficient for him.)[2]


[1] חלק ה – יורה דעה סימן ג

[2] Rabbi Ovadia Yossef wrote similarly in several places: שו”ת יביע אומר חלק ה – יורה דעה סימן ג

הנה בשו”ת דבר שמואל אבוהב (סי’ שכ) נשאל, אודות ספרדים שהולכים לערי אשכנז, אם יכולים לאכול משחיטתן, או מאחר שהספרדים מחמירים יותר בבדיקת הריאה יש להם להחמיר כחומרי מקום שיצאו משם. והשיב, שאם ידע האורח שנמצאת ריעותא באותה בהמה, יש לו להמנע מאכילתה, מבלי שירגישו בטעם חומרתו, אלא יתלה המניעה בסיבה אחרת. ומעשים בכל יום בכמה תמימי דרך ההולכים בתורת ה’ שנמנעים ממאכלות ומשקים שנוהגים בהם איסור, מבלתי הודע סיבת מניעתם. אבל בסתם בשר כשר הנאכל באותן מקומות נראה פשוט שאין להחמיר מספק פן נמצאת ריעותא באותה בהמה, כיון שעיקר בדיקת הריאה מדרבנן, ואם בא כלב או גוי ונטלה והלך לו הבהמה מותרת, ואין חוששים לומר שמא נקובה או סרוכה היתה. וכמו שפסק מרן בש”ע (סי’ לט ס”ב). וכ”ש היכא דאיכא ספק ספיקא, שמא לא היתה ריעותא, ושמא הלכה כד’ המכשירים. עכת”ד.

Resources

Mourner’s Kaddish (Kaddish Yatom), traditionally said by mourners––that is, those who have lost a parent during the previous eleven months or a child, sibling, or spuce during the last thirty days––and by those observing the anniversary of the death of those close relatives. (In many contemporary communities, the full congregation says it in support of the mourners, and in memory of the six million Jews who perished during the Holocaust, assuming that at least one died on any given day.) The mourners Kaddish omits lines 7 and 8 of the Full Kaddish that asks God to answer our prayers, because presumably, God did not grant the mourner’s prayers that the relative recover and live).
אבל: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא
[קהל: אמן] בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] קהל ואבל: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא אבל: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. [קהל: בריך הוא:] לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא בעשי”ת: לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] עושה שָׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]

וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

Before reading the Torah:
הַשֵּׁם עִמָּכֶם.
יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם.
 

 .בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ
.בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד
.בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
 אמן.

After reading the Torah:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
אמן.

Beracha recited before the reading of the Haftara:

Mi Sheberach, the Jewish prayer for healing, is one of the most meaningful prayers in Judaism. It is a public prayer or blessing for an individual or group, most often recited in synagogue when the Torah is being read. 

He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, Moses and Aaron, David and Solomon, may he heal ___ who is ill. May the Holy One, blessed be he, have mercy and speedily restore him to perfect health, both spiritual and physical; and let us say, Amen.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵֽינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, משֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה ___. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף; וְנֹאמַר אָמֵן.

Tefilat HaDerech (Hebrew: תפילת הדרך), also known as the Traveler’s Prayer or Wayfarer’s Prayer in English, is a prayer for safe travel recited by Jews when traveling by air, sea, or long car trips. It is recited at the start of every journey, preferably standing, but this is not required. It is frequently inscribed on hamsas, which may also include the Shema or Birkat HaBayit prayer.

In the “Blessing of Thanksgiving” (Birkat HaGomel), persons in four different categories should express gratitude to God for His compassion toward them:
One who has done one of the following: a) traveled across the ocean (by an international flight, etc.); b) traversed the desert; c) recovered from a very serious illness; d) been released from prison.
All other potentially fatal circumstances that one escapes, such as a wall crumbling on him, an ox goring him, thieves, auto accidents, etc., fall under the category of desert.

The reader recites:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.

 
The congregations responds:

מִי שֶׁגְמַלְךָ כֹּל טוֹב הוּא יִגְמַלְךָ כֹּל טוֹב סֶלָה.

NameSymbolSephardi
Sof passukב׃‎סוֹף פָּסֽוּק‎
Sof pasuk
Etnachtaב֑‎אַתְנָ֑ח‎
Atnaḥ
Segolב֒‎סְגוֹלְתָּא֒‎
Segolta
Shalsheletב֓‎שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎
Šalšeleþ
Zakef katanב֔‎זָקֵף קָט֔וֹן‎
Záqéf Qáţown
Zakef gadolב֕‎זָקֵף גָּד֕וֹל‎
Záqéf Ggádowl
Tifchaב֖‎טַרְחָ֖א‎
Tarḥa
Riviaב֗‎רְבִ֗יע‎
Revia
Zarkaב֮‎זַרְקָא֮‎
Zarqa
Pashtaב֙‎קַדְמָא֙‎
Qadma
Shene pashtinב֨‎ב֙‎תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎
Tere qadmin
Yetivב֚‎יְ֚תִיב‎
Yetiv
Tevirב֛‎תְּבִ֛יר‎
Tviyr
Pazerב֡‎פָּזֶר גָּד֡וֹל‎
Pazer gadol
Qarne farahב֟‎קַרְנֵי פָרָ֟ה‎
Qarne farah
Telisha gedolaב֠‎תִּ֠רְצָה‎
Tirtzah
Gereshב֜‎גְּרִ֜ישׁ‎
Gerish
Gershayimב֞‎שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎
Shene gerishin
Munachב׀‎פָּסֵ֣ק׀‎
Paseq
Merchaב֥‎מַאֲרִ֥יךְ‎
Maarich
Munachב֣‎שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎
Shofar holech
Mahpachב֤‎‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎
(Shofar) mehuppach
Dargaב֧‎דַּרְגָּ֧א‎
Ddarggá
Kadmaב֨‎אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎
Azla or Qadma[18]
Telisha ketanaב֩‎תַּלְשָׁא֩‎
Talsha
Mercha kefulaב֦‎תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎
Tere ta’ame
Yerach ben yomoב֪‎יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎
Yeraḥ ben yomo

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק  ׀  רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

Sephardic U Calendar

Receive the latest news

Get notified about new articles

Subscribe To Our Weekly Newsletter

Hello!

Login to your account

[ihc-login-popup]
Receive the latest news

Subscribe To Our Weekly Newsletter

Get notified about new articles