Rosh Hodesh Guide: Meaning, Customs & Calendar

Q: What are the main prayer additions on Rosh Hodesh?

The primary additions include inserting Ya’a’le Ve-Yavo into the Amidah and Grace After Meals , reciting Half Hallel during the morning service, reading Numbers 28:1–15 from the Torah , and adding the Musaf prayer.

Celebrating new beginnings and the power of renewal in Sephardic tradition.

Rosh Hodesh Explained

Rosh Hodesh marks the joyous birth of a new month in the Hebrew calendar, serving as a recurring spiritual reset point deeply embedded in Jewish law and heritage. Signaled by the appearance of the waxing crescent moon, this minor festival bridges historical observance with daily modern life, offering unique liturgical enhancements and time-honored community customs. Explore the history, calendar calculations, ritual requirements, and Sephardic traditions associated with welcoming each new month.

Historical Determination & Fixed Calendar

Given that Judaism follows a lunisolar calendar, Rosh Hodesh is observed on the day of the new moon. Historically, witnesses who observed the new moon authenticated Rosh Hodesh’s date through kiddush haHodesh (sanctification of the month). News of the declaration then spread throughout Israel and the diaspora based on whether the Sanhedrin determined it to be a complete (30-day) or defective (29-day) month. When this method became impracticable in the fourth century CE, Hillel II established a fixed calendar with 29- and 30-day months.

Announcement of the New Month

Rosh Hodesh is still announced in synagogues on the Shabbat before it, known as Shabbat Mevarchim (The Shabbat of Blessing the new month), despite the existence of a fixed calendar. To return the sefer torah to the aron kodesh, the announcement is made after the Torah reading. During the prayer, the new month’s name is announced together with the day of the week on which it falls. The precise day and time of the new moon, known as the molad (birth), is traditionally announced before the prayer in some communities. You can track upcoming dates and monthly schedules directly on our Hebrew Calendar.

Listen: Moroccan Hallel with Rabbi David Kaddoch

Traditional Observances and Liturgy

On Rosh Hodesh, the Amidah’s Avodah benediction is supplemented with the prayer Ya’a’le Ve-Yavo. Half Hallel is recited during the morning service (except on Rosh Hodesh Tevet during Hanukkah). The Torah is read from Numbers 28:1–15, and the Musaf prayer is added to honor the ancient Temple sacrifices.

Special Sephardic Customs for Rosh Hodesh

Seudat Rosh Hodesh (The Festive Meal): It is a widespread Sephardic custom to elevate the meal on Rosh Hodesh by eating better food, incorporating wine or meat, and making it a festive family gathering.
Liturgical Additions (Piyutim): In many traditional Sephardic and Moroccan communities, specific joyous Piyutim (liturgical hymns) or extra psalms are woven into the morning service alongside Half Hallel to honor the day’s festive nature.
Charity (Tzedakah): Giving extra charity on the morning of Rosh Hodesh is heavily emphasized in Sephardic tradition as a way to channel the energy of a fresh start and atonement.

Work and Labor on Rosh Hodesh

Rosh Hodesh is typically treated today like any other weekday, except for the expansion of the prayer service. Work (melacha) is allowed according to the Talmud, and the Torah does not explicitly forbid it. Although the Jerusalem Talmud and the Shulchan Aruch note a custom that women should abstain from work, it is not a binding legal requirement today. Historically, Rosh Hodesh was observed more strictly as a day of rest, feasting, and worship during early Jewish history and the Second Temple period.

Weekday Torah Reading for Rosh Hodesh

קריאה לראש חודש

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קׇרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃ [לוי]

וְאָמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַיהֹוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם עֹלָ֥ה תָמִֽיד׃ [כּהֵן end]

אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃

וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ [שלישי]

עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃

וְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהֹוָֽה׃

וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}

וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃

עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ׃ {פ}  [רביעי]

וּבְרָאשֵׁי֙ חׇדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהֹוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃

וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד׃

וְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂר֗וֹן סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃

וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥ת חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחׇדְשׁ֔וֹ לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃

וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַיהֹוָ֑ה עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃ {ס}

Shabbat Candle lighting

Mourner's Kaddish

Mourner’s Kaddish (Kaddish Yatom), traditionally said by mourners––that is, those who have lost a parent during the previous eleven months or a child, sibling, or spouse during the last thirty days––and by those observing the anniversary of the death of those close relatives. (In many contemporary communities, the full congregation says it in support of the mourners, and in memory of the six million Jews who perished during the Holocaust, assuming that at least one died on any given day.) The mourner’s Kaddish omits lines 7 and 8 of the Full Kaddish that asks God to answer our prayers because presumably, God did not grant the mourner’s prayers that the relative recover and live).

אבל: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא

[קהל: אמן] בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכון וּבְיוֹמֵיכון וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
קהל ואבל: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא אבל: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא: [קהל: בריך הוא:]
לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא בעשי”ת: לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
עושה שָׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]

Taking out the Torah

וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

Torah Blessings

Before reading the Torah:

הַשֵּׁם עִמָּכֶם.
יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם.

בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]

After reading the Torah:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]

Haftara Blessings

Beracha recited before the reading of the Haftara:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק:

Berachot recited after the reading of the Haftara:

גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. צוּר כָּל הָעוֹלָמִים. צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת. הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק: נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו:

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמְּחֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ. עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מָגֵן דָּוִד:

On Fast-days, the berachot end here.

On Shabbat, conclude with this beracha:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

On Yom Tov, conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה), וְעַל יוֹם:
לפסח: חַג הַמַּצּוֹת:
לשבועות: חַג הַשָׁבוּעוֹת:
לסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת:
לשמ”ע ולש”ת: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֶחָג:
הַזֶּה: שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְמַנִים:

On Rosh HaShana, conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

On Yom Kippur, conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה, וְלִמְחוֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָם לָעַד, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים:

Prayer for the Sick (Mi Sheberach)

מִי שֶׁבֵּרַךְ לַקָּהָל

Blessing for the Community
This is the blessing recited for the congregation, usually during synagogue services. This blessing is typically offered for the entire community, asking for divine protection, prosperity, and well-being for all members of the congregation.

יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, הוּא יְבָרֵךְ אֶת־כָּל־הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם, וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן, וִיזַכֶּה יַתְכוֹן, וְיִשְׁמַע בְּקָל צְלוֹתְכוֹן, תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא, וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה בְּסַעְדְּכֶם, וְיָגֵן בַּעַדְכֶם, וְיִפְרוֹשׂ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם, וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וִיסַלֵּק שִׂנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם, וְיִשְׁבּוֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם, וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃
בשבת תשובה וְיִכָּתְבוּ בְסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

רְפוּאָה שְׁלֵמָה

Refuah Shelema — Prayers for Healing

Please include the following individuals in your prayers for a full and speedy recovery. To submit a name to this list, please click here.

Benjamin Wolsztejn (Benjamin ben Machla)Aug 27, 2026
Yoheveh bat Sara (Yoheveh bat Abraham)Aug 25, 2026
Samanta Chavez Medina (Samanta hija de Felipe y Alejandra)Aug 23, 2026
Jose Raul Chavez Medina (Jose Raul hijo de Felipe y Alejandra)Aug 23, 2026
Levi Morales (Levi ben Chanah ben Yonatan)Aug 18, 2026
Abie Levi (Abraham ben Hanukh HaLevy)Aug 18, 2026
Ronen Batito (Ronen Ben Dina Chaya)Aug 18, 2026
David Nissim (ben Sally)Aug 17, 2026
Shay Israel (Shay ben Israel)Aug 11, 2026
Justin McCammon (Akiva ben Yoav)Aug 10, 2026
Liami Rfael (Miriam Mihal)Aug 10, 2026
Rina Aliza (Coral)Aug 3, 2026
Izaque (Itzhak Ben David)Aug 2, 2026
Kent Shanberg (HAIM ABRAHAM BEN HANNAH RIVKA)Aug 2, 2026
Sloan Shanberg (SLOAN BAT RAHEL)Aug 2, 2026

Tefilat HaDerech (traveler's prayer)

Tefilat HaDerech (Hebrew: תפילת הדרך), also known as the Traveler’s Prayer or Wayfarer’s Prayer in English, is a prayer for safe travel recited by Jews when traveling by air, sea, or long car trips. It is recited at the start of every journey, preferably standing, but this is not required. It is frequently inscribed on hamsas, which may also include the Shema or Birkat HaBayit prayer.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם) וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה לפי נוסח ספרד יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ: יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם ר”ת רפאל אוריאל מיכאל: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.

יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

Birkat HaGomel (giving thanks)

In the “Blessing of Thanksgiving” (Birkat HaGomel), persons in four different categories should express gratitude to God for His compassion toward them: One who has done one of the following: a) traveled across the ocean (by an international flight, etc.); b) traversed the desert; c) recovered from a very serious illness; d) been released from prison. All other potentially fatal circumstances that one escapes, such as a wall crumbling on him, an ox goring him, thieves, auto accidents, etc., fall under the category of desert.

Recite the following:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.

Response:

מִי שֶׁגְמַלְךָ כֹּל טוֹב הוּא יִגְמַלְךָ כֹּל טוֹב סֶלָה.

Cantillation

Name	Symbol	Sephardi
Sof passuk	ב׃‎	סוֹף פָּסֽוּק‎ Sof pasuk
Etnachta	ב֑‎	אַתְנָ֑ח‎ Atnaḥ
Segol	ב֒‎	סְגוֹלְתָּא֒‎ Segolta
Shalshelet	ב֓‎	שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎ Šalšeleþ
Zakef katan	ב֔‎	זָקֵף קָט֔וֹן‎ Záqéf Qáţown
Zakef gadol	ב֕‎	זָקֵף גָּד֕וֹל‎ Záqéf Ggádowl
Tifcha	ב֖‎	טַרְחָ֖א‎ Tarḥa
Rivia	ב֗‎	רְבִ֗יע‎ Revia
Zarka	ב֮‎	זַרְקָא֮‎ Zarqa
Pashta	ב֙‎	קַדְמָא֙‎ Qadma
Shene pashtin	ב֨‎ב֙‎	תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎ Tere qadmin
Yetiv	ב֚‎	יְ֚תִיב‎ Yetiv
Tevir	ב֛‎	תְּבִ֛יר‎ Tviyr
Pazer	ב֡‎	פָּזֶר גָּד֡וֹל‎ Pazer gadol
Qarne farah	ב֟‎	קַרְנֵי פָרָ֟ה‎ Qarne farah
Telisha gedola	ב֠‎	תִּ֠רְצָה‎ Tirtzah
Geresh	ב֜‎	גְּרִ֜ישׁ‎ Gerish
Gershayim	ב֞‎	שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎ Shene gerishin
Munach	ב׀‎	פָּסֵ֣ק׀‎ Paseq
Mercha	ב֥‎	מַאֲרִ֥יךְ‎ Maarich
Munach	ב֣‎	שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎ Shofar holech
Mahpach	ב֤‎	‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎ (Shofar) mehuppach
Darga	ב֧‎	דַּרְגָּ֧א‎ Ddarggá
Kadma	ב֨‎	אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎ Azla or Qadma[18]
Telisha ketana	ב֩‎	תַּלְשָׁא֩‎ Talsha
Mercha kefula	ב֦‎	תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎ Tere ta’ame
Yerach ben yomo	ב֪‎	יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎ Yeraḥ ben yomo

Cantillation notes

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל
תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק ׀ רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין
דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ
קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת
תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

Women and Rosh Hodesh

According to the Talmud, women are traditionally associated with a special regard for Rosh Hodesh. Rashi specifies that women traditionally abstained from labor such as spinning, weaving, and sewing—skills contributed to the construction of the Mishkan (Tabernacle). This custom is rooted in the midrash Pirke De-Rabbi Eliezer, which recounts that Jewish women refused to surrender their earrings for the golden calf, protesting idolatry.

The Twelve Months of the Hebrew Calendar

Explore the spiritual themes and significance of each month in the Hebrew calendar through our comprehensive reference table:

Hebrew Month	Transliteration	Season / Timing	Primary Theme & Significance
ניסן	Nisan	Spring (March–April)	Redemption, Aviv, Passover, the head of the calendar year.
אייר	Iyar	Spring (April–May)	Healing, natural growth, Counting the Omer, Pesach Sheni.
סיון	Sivan	Late Spring (May–June)	Revelation, Torah, Shavuot.
תמוז	Tammuz	Summer (June–July)	Introspection, historical reflection, the beginning of the three weeks.
אָב	Av	Summer (July–August)	Extremes of mourning and comfort; Tisha B'Av and Tu B'Av.
אֱלוּל	Elul	Late Summer (August–September)	Teshuvah (return), spiritual preparation for the High Holidays.
תשרי	Tishrei	Autumn (September–October)	Judgment and renewal; Rosh Hashanah, Yom Kippur, and Sukkot.
חשון	Cheshvan (Marcheshvan)	Autumn (October–November)	The "bitter" month with no holidays, anchored by faith and daily life.
כסלו	Kislev	Early Winter (November–December)	Dreams, dedication, and light; Hanukkah.
טבת	Tevet	Winter (December–January)	Resilience and survival; fasting of Tenth of Tevet.
שבט	Shevat	Winter (January–February)	Renewal of trees; Tu BiShvat (New Year for Trees).
אדר	Adar	Late Winter / Early Spring	Joy, reversal of fortune, and Purim (plus Adar Sheni in leap years).

Frequently Asked Questions About Rosh Hodesh

Is Rosh Hodesh a holiday where work is prohibited?

No, Rosh Hodesh is not a day of rest like Shabbat or major festivals; everyday work (melacha) is fully permitted. However, a traditional custom—particularly among women—encourages refraining from certain domestic labors like sewing or laundry.

How is the length of Rosh Hodesh determined (1 day vs. 2 days)?

Rosh Hodesh can last for either one or two days. If the preceding month has 30 days, Rosh Hodesh is observed for two days (the 30th day of the outgoing month and the 1st day of the new month). If the preceding month has 29 days, it is observed for only one day (the 1st day of the new month).

What are the main prayer additions on Rosh Hodesh?

The primary additions include inserting Ya’a’le Ve-Yavo into the Amidah and Grace After Meals, reciting Half Hallel during the morning service, reading Numbers 28:1–15 from the Torah, and adding the Musaf prayer.

Why do women have a special connection to Rosh Hodesh?

According to midrashic tradition, Jewish women refused to contribute their jewelry to the creation of the Golden Calf. As a reward for their loyalty, they were granted a special affinity and spiritual rest connection to Rosh Hodesh.