Parashat Bereshit: Creation of World

Genesis (“Bereshit”) is the first book of the Torah, Judaism’s foundational text, and the only one consisting almost entirely of stories, with just three explicit laws.
Parashat Bereshit creation of the world
Summary

Parashat Bereshit, the first portion of the Torah, is a fundamental and rich text in Jewish tradition. It spans the first chapters of the book of Genesis, detailing the creation of the world, the origins of humanity, and the early stories of the patriarchs and matriarchs.

Creation of the World: The parashah begins with the famous line, “In the beginning, God created the heavens and the earth.” It describes the process of creation, with God creating light, separating the sky from the waters, forming land, and populating the earth with plants, animals, and eventually, humans. This narrative serves as the foundation for the Jewish understanding of the world’s origins.

Creation of Humanity: Bereshit also recounts the creation of Adam and Eve, the first humans, in the image of God. Their story in the Garden of Eden, the temptation by the serpent, and their subsequent expulsion for disobedience are well-known narratives, exploring themes of free will, temptation, and consequences.

The Early Generations: The parashah continues with the genealogy of Adam and Eve’s descendants, highlighting figures such as Cain and Abel and the long-lived Methuselah. It discusses the spread of humanity across the earth, the development of early civilizations, and the growing divide between humanity and God.

Noah and the Flood: Parashat Bereshit also introduces the story of Noah and the great flood, a significant event in the Bible. Noah, a righteous man, is chosen by God to build an ark and preserve life during a catastrophic flood meant to cleanse the earth of its corruption. This story explores themes of righteousness, divine judgment, and renewal.

Tower of Babel: The parashah concludes with the Tower of Babel narrative, where humanity, in its arrogance, attempts to build a tower reaching the heavens. God responds by confusing their languages, leading to the dispersion of people across the earth. This story addresses themes of human ambition, pride, and divine intervention.

Key Themes: Bereshit is foundational to many key Jewish beliefs and practices. It introduces the concept of the Sabbath, emphasizing the importance of rest and reflection. The parashah also explores themes of human nature, morality, and the relationship between humanity and the divine.

Relevance Today: Beyond its religious significance, Parashat Bereshit raises essential questions about the origins of life, the nature of humanity, and our relationship with the environment. It continues to be a source of reflection, sparking discussions about ethics, responsibility, and the interconnectedness of all living beings.

In summary, Parashat Bereshit is a vital text in Jewish scripture, providing insights into the creation of the world, the early history of humanity, and fundamental themes that continue to resonate with readers across different cultures and beliefs.

Parashat Bereshit

Aspect Description
Parasha Number The 1st Parasha in the Torah and the 1st in the Book of Genesis (Bereshit).
Parasha Name Bereshit (בְּרֵאשִׁית), meaning “In the beginning” in Hebrew, referring to the opening words of the Torah describing the creation of the world.
Torah Book Genesis (Bereshit).
Number of Verses Comprises 146 verses.
Number of Words Approximately 2,425 words in the Hebrew text.
Primary Characters Key figures include God, Adam, Eve, the serpent, Cain, and Abel.
Key Themes Explores the creation of the world, the formation of man and woman, the concept of free will, the introduction of sin, and the beginning of humanity’s relationship with God.
Significant Events The creation of the world in six days, the formation of Adam and Eve, the Garden of Eden, the first sin and exile from Eden, and the story of Cain and Abel.
Notable Quotes “In the beginning, God created the heavens and the earth.” (Genesis 1:1)
Legacy Parashat Bereshit lays the foundation of creation, the human experience, and the moral challenges humanity faces, setting the stage for the themes of the Torah.
Relevance Today The themes of creation, purpose, responsibility, and moral choice continue to influence Jewish thought on the nature of humanity and our relationship with the divine.
Well-Known Stories Creation of the world, Adam and Eve in the Garden of Eden, the first sin, and Cain and Abel.
Special Observances Read at the beginning of the Torah reading cycle, often accompanied by discussions on creation, the nature of humanity, and the responsibilities of free will.
Connections to Texts Bereshit introduces fundamental concepts developed throughout the Torah, including creation, covenant, sin, and redemption.
Theological Significance Highlights themes of creation ex nihilo (out of nothing), divine order, and human responsibility in God’s world.
Parashat Bereshit: Creation of World

No iframe found.

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל
תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק  ׀  רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין
דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ
קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת
תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

NameSymbolSephardi
Sof passukב׃‎סוֹף פָּסֽוּק‎
Sof pasuk
Etnachtaב֑‎אַתְנָ֑ח‎
Atnaḥ
Segolב֒‎סְגוֹלְתָּא֒‎
Segolta
Shalsheletב֓‎שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎
Šalšeleþ
Zakef katanב֔‎זָקֵף קָט֔וֹן‎
Záqéf Qáţown
Zakef gadolב֕‎זָקֵף גָּד֕וֹל‎
Záqéf Ggádowl
Tifchaב֖‎טַרְחָ֖א‎
Tarḥa
Riviaב֗‎רְבִ֗יע‎
Revia
Zarkaב֮‎זַרְקָא֮‎
Zarqa
Pashtaב֙‎קַדְמָא֙‎
Qadma
Shene pashtinב֨‎ב֙‎תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎
Tere qadmin
Yetivב֚‎יְ֚תִיב‎
Yetiv
Tevirב֛‎תְּבִ֛יר‎
Tviyr
Pazerב֡‎פָּזֶר גָּד֡וֹל‎
Pazer gadol
Qarne farahב֟‎קַרְנֵי פָרָ֟ה‎
Qarne farah
Telisha gedolaב֠‎תִּ֠רְצָה‎
Tirtzah
Gereshב֜‎גְּרִ֜ישׁ‎
Gerish
Gershayimב֞‎שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎
Shene gerishin
Munachב׀‎פָּסֵ֣ק׀‎
Paseq
Merchaב֥‎מַאֲרִ֥יךְ‎
Maarich
Munachב֣‎שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎
Shofar holech
Mahpachב֤‎‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎
(Shofar) mehuppach
Dargaב֧‎דַּרְגָּ֧א‎
Ddarggá
Kadmaב֨‎אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎
Azla or Qadma[18]
Telisha ketanaב֩‎תַּלְשָׁא֩‎
Talsha
Mercha kefulaב֦‎תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎
Tere ta'ame
Yerach ben yomoב֪‎יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎
Yeraḥ ben yomo
Haftara

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק  ׀  רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

NameSymbolSephardi
Sof passukב׃‎סוֹף פָּסֽוּק‎
Sof pasuk
Etnachtaב֑‎אַתְנָ֑ח‎
Atnaḥ
Segolב֒‎סְגוֹלְתָּא֒‎
Segolta
Shalsheletב֓‎שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎
Šalšeleþ
Zakef katanב֔‎זָקֵף קָט֔וֹן‎
Záqéf Qáţown
Zakef gadolב֕‎זָקֵף גָּד֕וֹל‎
Záqéf Ggádowl
Tifchaב֖‎טַרְחָ֖א‎
Tarḥa
Riviaב֗‎רְבִ֗יע‎
Revia
Zarkaב֮‎זַרְקָא֮‎
Zarqa
Pashtaב֙‎קַדְמָא֙‎
Qadma
Shene pashtinב֨‎ב֙‎תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎
Tere qadmin
Yetivב֚‎יְ֚תִיב‎
Yetiv
Tevirב֛‎תְּבִ֛יר‎
Tviyr
Pazerב֡‎פָּזֶר גָּד֡וֹל‎
Pazer gadol
Qarne farahב֟‎קַרְנֵי פָרָ֟ה‎
Qarne farah
Telisha gedolaב֠‎תִּ֠רְצָה‎
Tirtzah
Gereshב֜‎גְּרִ֜ישׁ‎
Gerish
Gershayimב֞‎שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎
Shene gerishin
Munachב׀‎פָּסֵ֣ק׀‎
Paseq
Merchaב֥‎מַאֲרִ֥יךְ‎
Maarich
Munachב֣‎שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎
Shofar holech
Mahpachב֤‎‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎
(Shofar) mehuppach
Dargaב֧‎דַּרְגָּ֧א‎
Ddarggá
Kadmaב֨‎אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎
Azla or Qadma[18]
Telisha ketanaב֩‎תַּלְשָׁא֩‎
Talsha
Mercha kefulaב֦‎תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎
Tere ta'ame
Yerach ben yomoב֪‎יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎
Yeraḥ ben yomo
Podcast

Sephardic Perspectives & Customs

🕯 Bereshit & Spiritual Renewal
Sephardic tradition teaches that Bereshit is a time of spiritual renewal. Some communities recite special Tehillim (Psalms) and Pizmonim to begin the new Torah cycle with blessings for wisdom and success.

🎶 Melodies & Torah Reading
Sephardic Torah readers chant Bereshit using distinct maqamim (melodic modes). Many communities use Maqam Rast to reflect the majesty of creation.

🍯 Customary Foods
Some Sephardic families eat apples dipped in sugar or honey to symbolize the sweetness of Torah learning as they start Bereshit. Others serve dishes rich in pomegranates and dates, emphasizing creation and blessing.

📜 Sephardic Commentary & Insights

  • Ben Ish Hai: The Torah begins with a Bet (ב) to teach Bracha (blessing) comes first in life.
  • Kaf HaChaim: The six days of creation correspond to the six millennia leading to the Messianic era.
  • Rambam: The story of creation is both a literal and allegorical description of God’s wisdom in forming the universe.

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל
תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק  ׀  רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין
דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ
קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת
תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

NameSymbolSephardi
Sof passukב׃‎סוֹף פָּסֽוּק‎
Sof pasuk
Etnachtaב֑‎אַתְנָ֑ח‎
Atnaḥ
Segolב֒‎סְגוֹלְתָּא֒‎
Segolta
Shalsheletב֓‎שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎
Šalšeleþ
Zakef katanב֔‎זָקֵף קָט֔וֹן‎
Záqéf Qáţown
Zakef gadolב֕‎זָקֵף גָּד֕וֹל‎
Záqéf Ggádowl
Tifchaב֖‎טַרְחָ֖א‎
Tarḥa
Riviaב֗‎רְבִ֗יע‎
Revia
Zarkaב֮‎זַרְקָא֮‎
Zarqa
Pashtaב֙‎קַדְמָא֙‎
Qadma
Shene pashtinב֨‎ב֙‎תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎
Tere qadmin
Yetivב֚‎יְ֚תִיב‎
Yetiv
Tevirב֛‎תְּבִ֛יר‎
Tviyr
Pazerב֡‎פָּזֶר גָּד֡וֹל‎
Pazer gadol
Qarne farahב֟‎קַרְנֵי פָרָ֟ה‎
Qarne farah
Telisha gedolaב֠‎תִּ֠רְצָה‎
Tirtzah
Gereshב֜‎גְּרִ֜ישׁ‎
Gerish
Gershayimב֞‎שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎
Shene gerishin
Munachב׀‎פָּסֵ֣ק׀‎
Paseq
Merchaב֥‎מַאֲרִ֥יךְ‎
Maarich
Munachב֣‎שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎
Shofar holech
Mahpachב֤‎‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎
(Shofar) mehuppach
Dargaב֧‎דַּרְגָּ֧א‎
Ddarggá
Kadmaב֨‎אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎
Azla or Qadma[18]
Telisha ketanaב֩‎תַּלְשָׁא֩‎
Talsha
Mercha kefulaב֦‎תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎
Tere ta'ame
Yerach ben yomoב֪‎יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎
Yeraḥ ben yomo

Resources

וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

Before reading the Torah:

הַשֵּׁם עִמָּכֶם.
יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם.

בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]

After reading the Torah:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]

Before reading the Haftarah:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהָצֶדֶק:

Before reading the Haftarah:

גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. צוּר כָּל הָעוֹלָמִים. צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת. הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק: נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו:

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמְּחֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ. עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מָגֵן דָּוִד:

On fast-days, end here.

On Shabbat, conclude this:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

On yom-tov, read the following:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה), וְעַל יוֹם:
לפסח: חַג הַמַּצּוֹת:
לשבועות: חַג הַשָׁבוּעוֹת:
לסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת:
לשמ”ע ולש”ת: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֶחָג:
הַזֶּה: שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִים.

Blessing for the Community | מִי שֶׁבֵּרַךְ לַקָּהָל

This blessing is recited for the congregation, asking for divine protection, prosperity, and well-being for all members.

יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, הוּא יְבָרֵךְ אֶת־כָּל־הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם, וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן, וִיזַכֶּה יַתְכוֹן, וְיִשְׁמַע בְּקָל צְלוֹתְכוֹן, תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא, וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה בְּסַעְדְּכֶם, וְיָגֵן בַּעַדְכֶם, וְיִפְרוֹשׂ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם, וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וִיסַלֵּק שִׂנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם, וְיִשְׁבּוֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם, וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ בשבת תשובה וְיִכָּתְבוּ בְסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

תפילת הדרך (Tefilat HaDerech)

Tefilat HaDerech, also known as the Traveler’s Prayer, is recited by Jews for safe travel by air, sea, or car. It is said at the start of a journey, preferably standing. It is often inscribed on hamsas, along with the Shema or Birkat HaBayit prayer.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם) וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה לפי נוסח ספרד יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ: יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם ר”ת רפאל אוריאל מיכאל: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.

יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

In the “Blessing of Thanksgiving” (Birkat HaGomel), individuals express gratitude to God for escaping certain dangers:
This blessing is recited by those who have traveled across the ocean, traversed the desert, recovered from a serious illness, or been released from prison. Other life-threatening situations, such as accidents or attacks, fall under the category of desert.

Recite the following:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.

Response:

מִי שֶׁגְמַלְךָ כֹּל טוֹב הוּא יִגְמַלְךָ כֹּל טוֹב סֶלָה.

Shabbat Times

Hello!

Login to your account

[ihc-login-popup]
Receive the latest news

Subscribe To Our Weekly Newsletter

Get notified about new articles