Parashat Nitzavim: Covenant Renewed

Parashat Nitzavim calls for unity, reaffirms the eternal covenant, and urges us to choose life through ethical choices, inspiring spiritual growth.
Parashat Nitzavim Moses

Latest

In Parashat VeZot HaBeracha, Moses imparts his final blessings, emphasizing faith, covenant renewal, and
AspectDescription
Parasha NumberThe 51st Parasha in the Torah and the 8th in the Book of Deuteronomy (Devarim).
Parasha NameNitzavim (נִצָּבִים), meaning “standing,” referring to Moses’ declaration that all Israelites are standing before God to reaffirm the covenant.
Torah BookDeuteronomy (Devarim).
Number of VersesComprises 40 verses.
Number of WordsApproximately 657 words in the Hebrew text.
Primary CharactersMoses, as he delivers a powerful speech to the Israelites, and God, who reaffirms the covenant with His people.
Key ThemesUnity of the Israelite community, renewal of the covenant, consequences of disobedience, repentance, accessibility of the Torah, and the choice between life and death.
Significant EventsThe reaffirmation of the covenant, Moses’ prophecy of exile and return, the command to “choose life,” and the promise of redemption after repentance.
Notable Quotes“I have set before you life and death, blessing and curse. Therefore, choose life, that you and your offspring may live…” (Deuteronomy 30:19).
LegacyParashat Nitzavim emphasizes the importance of free will, repentance, and the unity of the Jewish people, while urging them to choose the path of life and blessing.
Relevance TodayThe themes of moral choice, community unity, repentance, and returning to God are central to Jewish thought, especially as the parasha is read before Rosh Hashana.
Well-Known StoriesThe gathering of the people to reaffirm the covenant, the prophetic promise of return after exile, and Moses’ call to choose life and blessing.
Special ObservancesRead in synagogues on the Shabbat before Rosh Hashana, encouraging reflection and spiritual preparation for the Jewish New Year.
Connections to TextsNitzavim builds on the earlier teachings in Deuteronomy, reinforcing the themes of covenant renewal and personal responsibility as the Israelites prepare to enter the Promised Land.
Theological SignificanceHighlights the themes of free will, the accessibility of God’s commandments, and the enduring covenant between God and the Jewish people across generations.

Parashat Nitzavim is a deeply reflective and unifying portion of the Torah, often read on the Shabbat before Rosh Hashana, setting the tone for the Jewish New Year. The parasha, which means “standing,” opens with Moses gathering the entire Israelite community—men, women, children, and even strangers—reminding them that they all stand equally before God. This moment is not just about standing physically, but about standing together in covenant, reinforcing their collective and individual responsibility to uphold God’s commandments.

At the heart of the parasha is a renewal of the covenant, a powerful reminder that this bond is not limited to the generation standing before Moses but extends to all future generations of Jews. Moses speaks not only to those present but to all those “who are not with us here today,” underscoring the eternal nature of the covenant. It’s a reminder that the principles of the Torah transcend time and place, binding every Jew to their heritage.

Moses also delivers a solemn prophecy: he foresees that the people will eventually stray from the path of righteousness, leading to exile and suffering. But this is not a message of despair—it is one of hope. He reassures them that no matter how far they are scattered, if they return to God with sincerity and a full heart, God will bring them back from the ends of the earth. This promise of redemption is one of the most enduring messages of Parashat Nitzavim, offering hope even in the darkest moments of Jewish history.

In a climactic declaration, Moses sets before the people a profound choice: life and death, blessing and curse. He implores them to “choose life” by loving and obeying God, for this choice will lead to prosperity for them and their descendants. This declaration emphasizes the importance of free will in Jewish thought—each person has the ability to shape their destiny through their actions and decisions.

The parasha also includes a beautiful statement about the accessibility of the Torah. Moses tells the people that the commandments are not “in the heavens” or “across the sea” but are close to them, “in your mouth and in your heart to perform it.” This stresses that following God’s teachings is within every person’s reach, empowering each individual to live a righteous life.

Overall, Parashat Nitzavim is a call to unity, responsibility, and hope. It reminds us of the power of free will, the enduring nature of the covenant, and the possibility of renewal, making it an especially poignant reading as the Jewish people prepare for the spiritual renewal of Rosh Hashana.

Nitzavim

Deuteronomy 29:9-31:30

ישעיהו

ס״א:י׳-ס״ג:ט׳

Isaiah

61:10-63:9

more on Parashat Parashat Nitzavim: Covenant Renewed

Quick Guide: The Five Books of Moses

Genesis Exodus Leviticus Numbers Deuteronomy
Bereshit
(1:1-6:8)
Shemot
(1:1-6:1)
Vayikra
(1:1-5:26)
Bemidbar
(1:1-4:20)
Devarim
(1:1-3:22)
Noach
(6:9-11:32)
Va'era
(6:2-9:35)
Tzav
(6:1-8:36)
Naso
(4:21-7:89)
Va'etchanan
(3:23-7:11)
Lech Lecha
(12:1-17:27)
Bo
(10:1-13:16)
Shemini
(9:1-11:47)
Behaalotecha
(8:1-12:16)
Ekev
(7:12-11:25)
Vayera
(18:1-22:24)
Beshalach
(13:17-17:16)
Tazria
(12:1-13:59)
Shelach
(13:1-15:41)
Re'eh
(11:26-16:17)
Chaye Sarah
(23:1-25:18)
Yitro
(18:1-20:23)
Metzora
(14:1-15:33)
Korach
(16:1-18:32)
Shoftim
(16:18-21:9)
Toledot
(25:19-28:9)
Mishpatim
(21:1-24:18)
Achare Mot
(16:1-18:30)
Chukat
(19:1-22:1)
Ki Tetze
(21:10-25:19)
Vayetze
(28:10-32:3)
Teruma
(25:1-27:19)
Kedoshim
(19:1-20:27)
Balak
(22:2-25:9)
Ki Tavo
(26:1-29:8)
Vayishlach
(32:4-36:43)
Tetzave
(27:20-30:10)
Emor
(21:1-24:23)
Pinchas
(25:10-30:1)
Nitzavim
(29:9-30:20)
Vayeshev
(37:1-40:23)
Ki Tisa
(30:11-34:35)
Behar
(25:1-26:2)
Matot
(30:2-32:42)
Vayelech
(31:1-30)
Miketz
(41:1-44:17)
Vayakhel
(35:1-38:20)
Bechukotai
(26:3-27:34)
Masei
(33:1-36:13)
Haazinu
(32:1-52)
Vayigash
(44:18-47:27)
Pekude
(38:21-40:38)
V'Zot HaBeracha
(33:1-34:12)
Vayechi
(47:28-50:26)

RESOURCES

Mourner’s Kaddish (Kaddish Yatom), traditionally said by mourners––that is, those who have lost a parent during the previous eleven months or a child, sibling, or spouse during the last thirty days––and by those observing the anniversary of the death of those close relatives. (In many contemporary communities, the full congregation says it in support of the mourners, and in memory of the six million Jews who perished during the Holocaust, assuming that at least one died on any given day.) The mourner’s Kaddish omits lines 7 and 8 of the Full Kaddish that asks God to answer our prayers because presumably, God did not grant the mourner’s prayers that the relative recover and live).
אבל: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא
[קהל: אמן] בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכון וּבְיוֹמֵיכון וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] קהל ואבל: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא אבל: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא: [קהל: בריך הוא:] לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא בעשי”ת: לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן] עושה שָׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]

וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

Before reading the Torah:

הַשֵּׁם עִמָּכֶם.
יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם.

בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]

After reading the Torah:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]

Beracha recited before the reading of the Haftara:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק:

Berachot recited after the reading of the Haftara:

גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. צוּר כָּל הָעוֹלָמִים. צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת. הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק: נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו:

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמְּחֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ. בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ. עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מָגֵן דָּוִד:

On Fast-days, the berachot end here. On Shabbat, conclude with this beracha:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

On Yom Tov, conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה), וְעַל יוֹם: לפסח: חַג הַמַּצּוֹת: לשבועות: חַג הַשָׁבוּעוֹת: לסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת: לשמ”ע ולש”ת: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֶחָג: הַזֶּה: שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְמַנִים:

On Rosh HaShana, conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְעַל יוֹם הַזִכָּרוֹן הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

On Yom Kippur, conclude with this berachah:

עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים (לשבת וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְעַל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ (לשבת לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה) לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה, וְלִמְחוֹל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל. יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ. יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָם לָעַד, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים:

מִי שֶׁבֵּרַךְ לַקָּהָל

Blessing for the Community
This is the blessing recited for the congregation, usually during synagogue services. This blessing is typically offered for the entire community, asking for divine protection, prosperity, and well-being for all members of the congregation.

יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, הוּא יְבָרֵךְ אֶת־כָּל־הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם, וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן, וִיזַכֶּה יַתְכוֹן, וְיִשְׁמַע בְּקָל צְלוֹתְכוֹן, תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא, וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה בְּסַעְדְּכֶם, וְיָגֵן בַּעַדְכֶם, וְיִפְרוֹשׂ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם, וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וִיסַלֵּק שִׂנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם, וְיִשְׁבּוֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם, וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ בשבת תשובה וְיִכָּתְבוּ בְסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

Tefilat HaDerech (Hebrew: תפילת הדרך), also known as the Traveler’s Prayer or Wayfarer’s Prayer in English, is a prayer for safe travel recited by Jews when traveling by air, sea, or long car trips. It is recited at the start of every journey, preferably standing, but this is not required. It is frequently inscribed on hamsas, which may also include the Shema or Birkat HaBayit prayer.

In the “Blessing of Thanksgiving” (Birkat HaGomel), persons in four different categories should express gratitude to God for His compassion toward them: One who has done one of the following: a) traveled across the ocean (by an international flight, etc.); b) traversed the desert; c) recovered from a very serious illness; d) been released from prison. All other potentially fatal circumstances that one escapes, such as a wall crumbling on him, an ox goring him, thieves, auto accidents, etc., fall under the category of desert.

Recite the following:

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.

Response:

מִי שֶׁגְמַלְךָ כֹּל טוֹב הוּא יִגְמַלְךָ כֹּל טוֹב סֶלָה.

NameSymbolSephardi
Sof passukב׃‎סוֹף פָּסֽוּק‎
Sof pasuk
Etnachtaב֑‎אַתְנָ֑ח‎
Atnaḥ
Segolב֒‎סְגוֹלְתָּא֒‎
Segolta
Shalsheletב֓‎שַׁלְשֶׁ֓לֶת‎
Šalšeleþ
Zakef katanב֔‎זָקֵף קָט֔וֹן‎
Záqéf Qáţown
Zakef gadolב֕‎זָקֵף גָּד֕וֹל‎
Záqéf Ggádowl
Tifchaב֖‎טַרְחָ֖א‎
Tarḥa
Riviaב֗‎רְבִ֗יע‎
Revia
Zarkaב֮‎זַרְקָא֮‎
Zarqa
Pashtaב֙‎קַדְמָא֙‎
Qadma
Shene pashtinב֨‎ב֙‎תְּרֵ֨י קַדְמִין֙‎
Tere qadmin
Yetivב֚‎יְ֚תִיב‎
Yetiv
Tevirב֛‎תְּבִ֛יר‎
Tviyr
Pazerב֡‎פָּזֶר גָּד֡וֹל‎
Pazer gadol
Qarne farahב֟‎קַרְנֵי פָרָ֟ה‎
Qarne farah
Telisha gedolaב֠‎תִּ֠רְצָה‎
Tirtzah
Gereshב֜‎גְּרִ֜ישׁ‎
Gerish
Gershayimב֞‎שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין‎
Shene gerishin
Munachב׀‎פָּסֵ֣ק׀‎
Paseq
Merchaב֥‎מַאֲרִ֥יךְ‎
Maarich
Munachב֣‎שׁוֹפָר הוֹלֵ֣ךְ‎
Shofar holech
Mahpachב֤‎‏(שׁוֹפָר) מְהֻפָּ֤ךְ‎
(Shofar) mehuppach
Dargaב֧‎דַּרְגָּ֧א‎
Ddarggá
Kadmaב֨‎אַזְלָ֨א or קַדְמָ֨א‎
Azla or Qadma[18]
Telisha ketanaב֩‎תַּלְשָׁא֩‎
Talsha
Mercha kefulaב֦‎תְּרֵי טַעֲמֵ֦י‎
Tere ta’ame
Yerach ben yomoב֪‎יֵרֶח בֶּן יוֹמ֪וֹ‎
Yeraḥ ben yomo

Spanish-Portuguese custom

זַרְקָא֮ מַקַּף־שׁוֹפָר־הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל
תַ֠לְשָׁא תִּ֩ילְשָׁא אַזְלָ֨א גֵּ֜רֵישׁ פָּסֵק  ׀  רָבִ֗יעַ שְׁנֵי־גֵרֵישִׁ֞ין
דַּרְגָ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח שׁוֹפָר־מְהֻפָּ֤ךְ
קַדְמָא֙ תְּרֵ֨י־קַדְמִין֙ זָקֵף־קָט֔וֹן זָקֵף־גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת
תְּרֵי־טַעֲמֵ֦י יְ֚תִיב סוֹף־פָּסֽוּק׃

Sephardic U Calendar

The Five Books

Bereshit, בְּרֵאשִׁית
Noach, נֹחַ
Lech-Lecha, לֶךְ-לְךָ
Vayera, וַיֵּרָא
Chaye Sarah, חַיֵּי שָׂרָה
Toledot, תּוֹלְדֹת
Vayetze, וַיֵּצֵא
Vayishlach, וַיִּשְׁלַח
Vayeshev, וַיֵּשֶׁב
Miketz, מִקֵּץ
Vayigash, וַיִּגַּשׁ
Vayechi, וַיְחִי
Shemot, שְׁמוֹת
Va’era, וָאֵרָא
Bo, בֹּא
Beshalach, בְּשַׁלַּח
Yitro, יִתְרוֹ
Mishpatim, מִּשְׁפָּטִים
Teruma, תְּרוּמָה
Tetzave, תְּצַוֶּה
Ki Tisa, כִּי תִשָּׂא
*Vayakhel, וַיַּקְהֵל
Pekudei, פְקוּדֵי
Vayikra, וַיִּקְרָא
Tzav, צַו
Shemini, שְּׁמִינִי
*Tazria, תַזְרִיעַ
Metzora, מְּצֹרָע
*Achare Mot, אַחֲרֵי מוֹת
Kedoshim, קְדֹשִׁים
Emor, אֱמֹר
*Behar, בְּהַר
Behukotai, בְּחֻקֹּתַי
Bemidbar, בְּמִדְבַּר
Naso, נָשֹׂא
Behaalotecha, בְּהַעֲלֹתְךָ
Shlach, שְׁלַח-לְךָ
Korach, קֹרַח
*Chukat, חֻקַּת
Balak, בָּלָק
Pinchas, פִּינְחָס
*Matot, מַּטּוֹת
Masei, מַסְעֵי
Devarim, דְּבָרִים
Va’etchanan, וָאֶתְחַנַּן
Ekev, עֵקֶב
Re’eh, רְאֵה
Shoftim, שֹׁפְטִים
Ki Tetze, כִּי-תֵצֵא
Ki Tavo, כִּי-תָבוֹא
*Nitzavim, נִצָּבִים
Vayelech, וַיֵּלֶךְ
Haazinu, הַאֲזִינוּ
V’Zot HaBerachah, וְזֹאת הַבְּרָכָה
Receive the latest news

Get notified about new articles

Subscribe To Our Weekly Newsletter

Hello!

Login to your account

[ihc-login-popup]
Receive the latest news

Subscribe To Our Weekly Newsletter

Get notified about new articles